בשלושת העשורים האחרונים, האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו – Web2 – בנה אימפריות. ענקיות כמו גוגל, פייסבוק (מטא), אמזון ואפל הפכו לגופים הכלכליים החזקים ביותר בעולם, חזקים יותר ממדינות רבות. הן עשו זאת על בסיס מודל פשוט: הן סיפקו לנו שירותים "בחינם" (חיפוש, רשתות חברתיות, דוא"ל), ובתמורה, אנחנו הפכנו למוצר. הנתונים שלנו, תשומת הלב שלנו, והזהות הדיגיטלית שלנו נארזו, נמכרו, ושימשו לבניית מערכות פרסום ואיסוף מידע מתוחכמות. אנו חיים כ"צמיתים דיגיטליים" באחוזות המפוארות של תאגידי הטכנולוגיה. אלא שכעת, מתחת לפני השטח, מתבשלת מהפכה שקטה, כזו שמאיימת לפרק את המודל הזה מהיסוד.
עבור רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, המהפכה הזו היא לא רק התפתחות טכנולוגית; היא הזדמנות ההשקעה המשמעותית ביותר של הדור הבא. רוסטמי, שאת הכשרתו הפורמלית רכש בתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ובתואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון מאוניברסיטת תל אביב, בוחן את העולם החדש הזה לא כ"גיימר" או חובב טכנולוגיה, אלא כאיש מימון קר רוח שמחפש את הדבר הבא.
"העיקרון החשוב ביותר שלמדתי לאורך השנים הוא פשוט," אומר רוסטמי. "במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה." הגישה הזו הובילה את רוסטמי לחפש תשואות מחוץ לשוקי המניות והאג"ח המסורתיים. התיק האלטרנטיבי שלו נבנה על שלוש רגליים: נדל"ן מניב, אמנות עכשווית, וקריפטו. אך בעוד שנדל"ן ואמנות הם נכסים בני מאות ואלפי שנים, עולם הקריפטו הוא רק שער הכניסה לכלכלה חדשה ומלאה – כלכלת ה-Web3 והמטאוורס.
בניתוח של רוסטמי, המטאוורס (Metaverse) ו-Web3 אינם שני דברים נפרדים. Web3 היא התשתית הכלכלית והפילוסופית – האינטרנט הבא, המבוסס על בעלות דיגיטלית, ביזור ובלוקצ'יין. המטאוורס הוא הממשק, המרחב החווייתי, ה"מקום" שבו הכלכלה הזו תתרחש. זוהי הזדמנות המשך ישירה להשקעותיו האחרות: כפי שהוא משקיע ב"נכסים מניבים באזורים מתפתחים" בעולם הפיזי, הוא בוחן כעת "אדמות דיגיטליות" בעולמות וירטואליים. וכפי שהוא משקיע ב"אמנים עכשוויים מבטיחים" על קנבס, הוא מנתח כעת אמנים דיגיטליים היוצרים NFTs.
מהפכת הבעלות: מ-Web2 ל-Web3
כדי להבין את גודל ההזדמנות, מסביר רועי רוסטמי, חייבים קודם להבין את עומק הבעיה ב-Web2. "כיום, אין לך באמת בעלות על שום דבר דיגיטלי," הוא מנתח. "התמונות שלך בפייסבוק? הן יושבות על השרתים של מטא. הכסף שלך במשחק 'פורטנייט'? הוא שייך לחברת 'אפיק גיימס'. אם הן יחליטו מחר למחוק לך את החשבון, הכל נעלם. הזהות הדיגיטלית שלך, העוקבים שלך בטוויטר, הפלייליסט שלך בספוטיפיי – כל אלה ניתנים למחיקה בלחיצת כפתור של תאגיד."
Web3, המבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין, הופך את המודל הזה על פיו. הוא עובר מאינטרנט של קריאה וכתיבה (Read-Write) לאינטרנט של קריאה, כתיבה ובעלות (Read-Write-Own).
הכלי המרכזי שמאפשר את זה הוא ה-NFT (Non-Fungible Token), או "אסימון חסר תחליף". רוסטמי, כאיש מימון, מבטל את הרעש סביב "תמונות מצוירות של קופים". "NFT הוא לא תמונה," הוא מבהיר. "NFT הוא שטר בעלות דיגיטלי. זה 'טאבו' שרשום על הבלוקצ'יין – מאגר נתונים מבוזר שאי אפשר לשנות או למחוק. ה-NFT יכול לייצג תמונה, אבל הוא יכול באותה מידה לייצג את הדיפלומה שלך מהאוניברסיטה, את הכרטיס שלך להופעה, את הבעלות על 'סקִין' במשחק מחשב, או את הבעלות על אדמה וירטואלית במטאוורס."
זוהי רעידת אדמה כלכלית. לראשונה בהיסטוריה, אפשר להחזיק בבעלות אמיתית, נדירה, וניתנת להעברה על נכס דיגיטלי, מבלי לבקש רשות מאף תאגיד מרכזי.
המטאוורס: הנדל"ן החדש של רועי רוסטמי
כאן נכנס המטאוורס לתמונה. אם Web3 הוא מערכת המשפט והקניין, המטאוורס הוא המרחב הפיזי (הדיגיטלי) שבו חוקי הקניין האלה חלים. המטאוורס אינו מוצר אחד (כמו העולם הווירטואלי של פייסבוק); הוא רשת של עולמות וירטואליים תלת-ממדיים, שבהם אנשים יכולים להיפגש, לעבוד, לשחק, ולסחור.
עבור רועי רוסטמי, שחלק ניכר מהאסטרטגיה האלטרנטיבית שלו היא "השקעה בנכסים מניבים באזורים מתפתחים", האנלוגיה ברורה ומיידית.
"בעולם הפיזי," מסביר רוסטמי, "ערך של נדל"ן נקבע על פי שלושה גורמים: מיקום, מיקום, מיקום. מהו 'מיקום' טוב? זה מקום שיש בו תנועה של אנשים (Foot Traffic), שיש בו תשתיות, ושנמצא בקרבת מוקדי עניין. אותם חוקים בדיוק חלים במטאוורס."
פלטפורמות כמו Decentraland או The Sandbox הן "ערים דיגיטליות" שמחולקות לחלקות אדמה (Land) שמונפקות כ-NFTs. אתה יכול לקנות חלקה, לבנות עליה, ולהשכיר אותה.
- מיקום: חלקה ליד "כיכר העיר" המרכזית, שבה מתקיימים אירועים וקונצרטים, שווה יותר.
- תנועה: מותגים גדולים כמו גוצ'י, אדידס או סמסונג כבר קנו "חנויות דגל" במטאוורס. חלקה ליד החנות של גוצ'י היא כמו חנות בכיכר המדינה או בשדרה החמישית. יש לה "תנועת אווטארים" גבוהה.
- תשואה (נכס מניב): "אתה יכול לקנות חלקה ולבנות עליה גלריה," אומר רוסטמי. "ואז אתה יכול להשכיר את קירות הגלריה לאמני NFT שרוצים להציג את האמנות שלהם. אתה יכול לבנות קזינו וירטואלי. אתה יכול לבנות אולם כנסים ולהשכיר אותו לחברות הייטק עבור פגישות צוות וירטואליות. זהו נכס מניב לכל דבר ועניין."
האסטרטגיה של רוסטמי בעולם הפיזי היא לאתר "אזורים מתפתחים" – המקום שבו הרכבת עומדת להגיע. במטאוורס, ה"רכבת" היא תשומת הלב. הוא מנתח אילו עולמות מושכים את המפתחים הטובים ביותר, את המותגים הגדולים ביותר, ואת הקהילות הפעילות ביותר. "לקנות אדמה במטאוורס היום זה כמו לקנות אדמה במנהטן ב-1850," הוא מסכם. "זה ספקולטיבי בטירוף, אבל הפוטנציאל הא-סימטרי הוא עצום."
אמנות דיגיטלית: האבולוציה של התיק האלטרנטיבי
הנדבך השני באסטרטגיה של רוסטמי הוא השקעה ב-NFTs עצמם, ובמיוחד באמנות. זהו חיבור ישיר לחלק השני בתיק האלטרנטיבי שלו: "השקעה באמנים עכשוויים מבטיחים."
"כשאני משקיע באמן עכשווי בעולם הפיזי," מסביר רוסטמי, "אני בודק כמה דברים: טכניקה, נרטיב, והמערכת האקולוגית התומכת – גלריות, אספנים, מוזיאונים. בדיוק אותם כלים אני מיישם על אמני NFT."
עולם ה-NFT פתר שתי בעיות מרכזיות עבור אמנים דיגיטליים:
- נדירות: בעבר, אי אפשר היה "להחזיק" קובץ דיגיטלי. כל אחד יכול היה להעתיק אותו. ה-NFT מאפשר להגדיר "מקור" אחד ובלעדי.
- תמלוגים: בעולם הפיזי, אמן שמוכר ציור ב-1,000 דולר, ואחרי עשור הציור נמכר במיליון דולר, לא רואה שקל מהמכירה החוזרת. ב-Web3, אפשר לצרוב "חוזה חכם" בתוך ה-NFT, שקובע אוטומטית שהאמן יקבל 10% מכל מכירה חוזרת של היצירה, לנצח. "זו מהפכה עבור יוצרים," קובע רוסטמי.
כשהוא מנתח NFT, רוסטמי מחפש:
- האמן: האם יש לו רקורד? האם זו יצירה חד-פעמית (1/1) או סדרה (PFP)?
- הקהילה: האם יש קהילה חזקה ותומכת סביב האמן או הפרויקט?
- חדשנות: האם ה-NFT הוא "סטטי" (רק תמונה) או "דינמי" (משתנה בהתאם לאירועים, כמו מזג אוויר)? האם הוא נותן "תועלת" (Utility) כמו כניסה לאירועים, הנחות, או חברות במועדון?
ההשקעה הזו היא "הון סיכון" תרבותי. רוסטמי מהמר על אמן או פרויקט שיצליחו ללכוד את "רוח התקופה" (Zeitgeist) של העידן הדיגיטלי ולהפוך לסמל תרבותי.
המיינדסט: למה רועי רוסטמי "מבין" את זה (פקטור מידברן וג'ו רוגן)
עבור רוב אנשי הפיננסים המסורתיים, הרעיונות הללו נשמעים כמו מדע בדיוני הזוי או בועה מסוכנת. אבל לרועי רוסטמי יש שני יתרונות ייחודיים, שאינם קשורים ל-MBA שלו, שנותנים לו הבנת עומק של המהפכה התרבותית הזו: מידברן וג'ו רוגן.
1. התרבות של מידברן
"אני הולך לאירועי מידברן של כל המתלהבים מאז 2018," משתף רוסטמי. מידברן (הגרסה הישראלית של "ברנינג מן") הוא לא רק פסטיבל; זוהי בנייה של עיר זמנית בלב המדבר, המבוססת על עקרונות של ביטוי עצמי רדיקלי, השתתפות, קהילתיות, וכלכלת מתנות (ללא מסחר).
"מה שקורה במידברן," מנתח רוסטמי, "הוא הדגמה חיה של עקרונות Web3. זוהי קהילה שבונה את עצמה 'מלמטה למעלה' (Bottom-up) ללא היררכיה תאגידית. זוהי כלכלה שמבוססת על מוניטין, השתתפות, ויצירה משותפת – לא על צריכה פסיבית. ה'מתלהבים' האלה שאני פוגש שם במדבר הם בדיוק אותם אנשים שבונים את הפרויקטים המבוזרים הכי חדשניים ב-Web3. יש לי הזדמנות לראות את התרבות הזו בפעולה בעולם האמיתי. זה נותן לי יתרון עצום בהבנת ה-DNA של התנועה הזו."
2. הפילוסופיה של ג'ו רוגן
רוסטמי הוא "מעריץ של ג'ו רוגן" ו"מאוד אוהב לשמוע אותו". מעבר לחיבור לעולמות אומנויות הלחימה (UFC, ג'יוג'יטסו), רוגן מייצג עבור רוסטמי את המאבק בבעיות של Web2. "רוגן הוא הדוגמה הקלאסית לכוח של יוצר אינדיבידואלי," הוא מסביר, "אבל הוא גם המטרה הקלאסית של כוחות הריכוזיות. כל הזמן מנסים 'לבטל' אותו, לצנזר אותו, לתקוף אותו על הפלטפורמה (ספוטיפיי) שמשלמת לו. הוא תלוי לחלוטין בפלטפורמה אחת."
Web3 הוא הפתרון הפילוסופי והטכנולוגי לבעיה של רוגן. הוא מאפשר יצירת פלטפורמות מדיה מבוזרות (Decentralized Social – DeSo) שבהן אף אחד לא יכול לצנזר אותך, והיוצר הוא הבעלים של הקהילה שלו ושל התוכן שלו. "ההאזנה לרוגן," אומר רוסטמי, "מבהירה לי כל יום מחדש מדוע אנחנו חייבים לבנות אינטרנט מבוזר. זה לא רק עניין כלכלי, זה עניין של חופש ביטוי ועצמאות."
ניהול הסיכונים: האסטרטגיה של הלוחם והמפקד
למרות ההתלהבות מהפוטנציאל, רועי רוסטמי הוא קודם כל סוחר ואיש ניהול סיכונים. הוא מגיע מרקע של משמעת ברזל: "מגיל 10 בערך מתאמן ג׳ודו הייתי סגן אלוף ישראל לנוער," ו"התגייסתי לחיל הים הייתי בספינות הטילים אחר כך הגעתי לבית ספר למפקדים," והוא עדיין עושה כ-40 ימי מילואים בשנה בפיקוד וניהול. הרקע הזה קריטי לאופן שבו הוא ניגש לשוק הפכפך כמו Web3.
"זה השוק הכי תנודתי שראיתי בחיים שלי," הוא מודה. "הוא יכול לעלות 500% בשנה ולקרוס 90% בשנה שאחרי. אם תיגש לזה כמו לשוק המניות, אתה תימחק. אתה חייב גישה אחרת."
1. הקצאה קטנה, פוטנציאל א-סימטרי
"אני מקצה חלק קטן מהתיק," מדגיש רוסטמי. זוהי אסטרטגיית "הון סיכון" טהורה. הוא מתייחס לזה כאל "הימור א-סימטרי" (Asymmetric Bet). "המשמעות היא שההפסד המקסימלי שלי מוגבל (אני יכול להפסיד רק את מה שהשקעתי), אבל פוטנציאל הרווח הוא כמעט אינסופי (10x, 50x, 100x). אתה לא צריך להיות צודק הרבה פעמים. אתה צריך להיות צודק פעם אחת, בגדול." זוהי הקצאה שהוא מוכן נפשית לאבד את כולה, ולכן הוא יכול לישון בשקט בלילה.
2. המשמעת של הג'ודוקא
בג'ודו ובג'יוג'יטסו, מסביר רוסטמי, לא מנצחים בכוח גס, אלא בטכניקה, סבלנות ומינוף. "אתה לא נלחם בגל," הוא אומר. "אתה מחכה שהשוק יקרוס, שההייפ ימות, שכולם יהיו בפאניקה – וזה הרגע שבו אתה נכנס וקונה נכסים איכותיים במחיר סוף עונה. ואז, כשכולם באופוריה והנהג מונית שלך מספר לך על ה-NFT החדש שהוא קנה, זה הזמן שלך לממש רווחים ולצאת. זה דורש משמעת ברזל וחוסן נפשי לא לפעול עם העדר."
3. הראייה המערכתית של המפקד
כמפקד בספינת טילים, רוסטמי לא מנהל רק את הספינה שלו; הוא מבין את תמונת הקרב כולה. הוא מיישם זאת בהשקעות Web3. "אני לא שם את כל הכסף על פרויקט אחד," הוא מבהיר. "אני מפזר את הסיכון בתוך הסקטור."
הוא משקיע ב"אסטרטגיית שכבות":
- שכבת התשתית (Layer 1s): הבלוקצ'יינים הגדולים והבסיסיים (כמו את'ריום), שהם ה"קרקע" שעליה הכל נבנה.
- שכבת ה"אתים והמכושים": פרוטוקולי תשתית חיוניים (כמו פתרונות אחסון מבוזר או שירותי נתונים).
- שכבת היישומים (dApps): הפרויקטים הספציפיים – פלטפורמת המטאוורס, פרויקט ה-NFT, או המשחק – שנראים לו הכי מבטיחים.
הגישה הזו דומה לאופן שבו הוא מנתח מערכות אקולוגיות שלמות, עניין שפיתח מאז הספארי "המטורף" בדרום אפריקה והטיפול בכלבתו "שפרה". "אתה חייב להבין איך כל החלקים עובדים יחד," הוא אומר. "מי תלוי במי? איפה צוואר הבקבוק? איפה נוצר הערך האמיתי?"
סיכום: הימור מחושב על העתיד
עבור רועי רוסטמי, הכלכלה הדיגיטלית החדשה של Web3 והמטאוורס אינה בועה חולפת. זהו השלב הבא, הבלתי נמנע, של האבולוציה הדיגיטלית. זוהי התגובה הישירה לעולם הריכוזי של Web2, ולעולם הפיננסי המסורתי שנשחק על ידי הדפסת כסף אינסופית של גופים כמו הפדרל ריזרב.
זוהי ההזדמנות שבה כל תחומי העניין והמומחיות שלו מתנקזים למקום אחד: הידע הפיננסי מנתח את המודלים הכלכליים; ההשקעה בנדל"ן מתורגמת לאדמות וירטואליות; ההשקעה באמנות מתורגמת ל-NFTs; התרבות שהוא חווה במידברן היא התרבות שבונה את הפרויקטים; הפילוסופיה של ג'ו רוגן מספקת את ה"למה" האידיאולוגי; והמשמעת של הג'ודו והפיקוד הימי מספקת את ה"איך" – את היכולת לנהל סיכונים בסביבה התנודתית ביותר בעולם.
"זה לא למשקיעים חלשי לב," הוא מסכם. "זהו ה'מערב הפרוע' של הפיננסים. אבל דווקא שם, במקומות שבהם הסיכון הוא הגדול ביותר, נמצא גם הפוטנציאל הגדול ביותר. עם גיוון נכון, הקצאה קטנה, וקור רוח, זוהי ההזדמנות להשקיע ביסודות של האינטרנט והכלכלה של 30 השנים הבאות."
תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.